היטל השבחה
היטל השבחה הוא מחצית ההפרש בין מצב קודם של נכס (לפני אשור תכנית), לבין מצב חדש של נכס( לאחר אשור התכנית). הרעיון הוא לקחת חלק מההתעשרות שהביאה התכנית על הנכס, למען הכלל. מחשבים את ערך הנכס לפני האשור. אחר מכן מחשבים את ערך הנכס לאחר האשור. ערך הנכס לאחר האשור מבטא את התוספת עקב אשור התכנית. מפחיתים אחד מהשני ומחלקים לשנים.
אישור עקרוני
אישור ראשוני מהבנק הנותן מושג לגבי גובה המשכנתא שניתן לקבל בעת רכישת דירה. אישור זה אינו מחייב את הלווה עד לחתימה על חוזה הנכס.
אדמות מינהל
אדמות שנמצאות בבעלות המדינה ובפיקוח וניהול של מנהל מקרקעי ישראל. כיום כ-92% מאדמת מדינת ישראל היא אדמת מינהל.
ארנונה
תשלום המשולם לרשות המקומית, לרוב על ידי הדייר, בעבור שירותים שונים כמו פינוי אשפה, תשתיות וכד'. במידה והנכס אינו בשימוש ישנה אפשרות לקבל פטור חד פעמי לתקופה של עד 6 חודשים.
אחוזי בנייה
האחוז המותר לבנייה מתוך השטח הכולל של הנכס. לכל אזור ישנו אחוז בנייה שונה כאשר לעיתים מחושבים חלקים כמו מרפסות, מקלטים, מרתפים, עליות גג, כחלק מאחוזי הבנייה ולעיתים לא. ניתן לקבל מידע לגבי אחוזי הבנייה המותרים בשטח מסוים, מהוועדה המקומית לבניין ערים.
ביטול משכון
פעולת הודעה של הבנק לרשם המשכונות על מחיקה של מישכון הזכויות של הלווה בנכס – לאחר עמידתו של הלווה בכל התחייבויותיו כלפי הבנק וסיום תשלומי ההלוואה או רישום המשכנתא בלשכת רישום המקרקעין.
בעל הזכויות
הבעלים החוקיים של הנכס על פי לשכת רישום המקרקעין – לו יש הזכות לבצע בנכס כל פעולה המותרת על פי החוק.
גרירת משכנתא
החלפת הנכס המשועבד לבנק כעירבון למשכנתא, בנכס אחר שישועבד לטובת הבנק. פעולה זו נעשית כאשר הנכס המשועבד נמכר לפני סיום החזרת המשכנתא ונכס אחר נקנה במקומו.
דירת יחיד
דירת יחיד היא דירה שבעליה חי בה למעלה מ-4 שנים וזוהי הדירה היחידה אשר בבעלותו. עד ה 1.1.2014,אדם אשר ברשותו דירה העומדת בהגדרה זו פטור מתשלום מס שבח או מס הכנסה בעת מכירת הדירה.
דמי מפתח
סכום קטן המשולם על מנת לקבל זכויות על הנכס. כאשר הדייר משלם דמי מפתח יש לו זכויות על הנכס אך הוא אינו בעל הנכס והוא ממשיך לשלם לבעל הנכס סכום קטן בכל חודש. מעמדו של הדייר הוא של דייר מוגן וכאשר הוא עוזב את הנכס, דמי המפתח שמשלם הדייר החדש מחולקים בינו לבין הבעלים.
דמי רישום מישכון
סכום האגרה שיש לשלם על מנת לרשום את המשכון ברשם המשכונות. סכום זה נקבע על ידי משרד המשפטים.
דמי איתור
עמלה שיש לשלם למי שאיתר עיסקה פוטנציאלית וקשר קשר ראשוני בין הצדדים המעוניינים בעסקה, או מסר פרטים לאחד מהצדדים שאיפשר לו ליצור קשר עם הצד השני.דמי תיווך – עמלה שמשלם צד אחד או שני הצדדים לעסקת המקרקעין, למי שתיווך בין שני הצדדים. גובה העמלה משתנה בהתאם לתנאי השוק, אך הסכום המקובל הינו 2% מסכום העסקה, המשולמים על ידי כל אחד מהצדדים.
דף מידע
מסמך אותו רשאי לקבל בעל הזכויות במגרש או כל מתעניין אחר. את הדףניתן לקבל מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה או מהרשות המקומית. במסמך זר שמידע על היתרי הבנייה במגרש, אחוזי הבנייה ושטחים מותרים לבנייה, מספר הקומות, גובה הבניין וכד'.
הודעת מישכון
הודעה חתומה ע"י בעל הזכויות בנכס, אותה מעביר הבנק לרשם המשכונות, ובה כתוב שבעל הזכויות בנכס ממשכן את זכויותיו לתקופה הנקוב לטובת הנושה (שהוא הבנק). הודעה זו היא למעשה בקשה לביצוע רישום בהתאם. הודעה זו מאפשרת לבנק לממש את זכויותיו על הנכס במידה והלווה בכל התחיבויותי.
היוון
תשלום סך התשלומים שיש לשלם עבור תקופת החכירה (ראה חכירה לדורות) או יתרתה, בתשלום חד פעמי לפי ערך נוכחי.
הערת אזהרה
רישום בנסח הטאבו שמטרתו לציין שבקרקע או בנכס מסוים בוצעה עסקה כלשהי שאיננה מאפשרת ביצוע עסקאות נוספות. הערת אזהרה נותנת מידע משפטי לגבי הנכס ולגבי התוכניות העתידיות ביחס לנכס זה.
הפקעה
הרשות המקומית לתכנון ובנייה רשאית לשנות את ייעודה המקורי של קרקע הנמצאת בבעלות פרטית ולהעביר אותה לחזקתה, במידה וההפקעה היא לצורך רווחת הציבור (סלילת דרך ציבורית, בניית מבנה ציבורי וכד'). לפעמים יקבל בעל הקרקע פיצוי בעבור ההפקעה, אך זוהי אינה חובתה של הרשות, זאת בתנאי שהשטח המופקע ללא פיצוי לא יעלה על 40% מכלל השטח המיועד להפקעה.
הפשרת קרקע
שינוי יעודה המקורי של הקרקע, ומתן אפשרות לבנייה ופיתוח. לרוב מתייחס מצב זה לקרקע חקלאית או קרקע שנועדה לצורכי הציבור, כאשר הרשות מעוניינת להגדיל את שטחי הקרקע המיועדת לבנייה.
זכרון דברים
הסכם ראשוני וזמני בין מוכר הנכס לקונה, התקף עד לחתימה על חוזה מפורט – ועד לאותו הרגע מקבל תוקף מחייב לכל דבר ועניין. בהסכם זה כדאי לכלול פרטים מדויקים על הקונה והמוכר, מועד מסירת הנכס, מחיר הנכס, תנאי התשלום וכד'.
חכירה לדורות
השכרת נכס המנוהל על ידי המינהל לתקופה של למעלה מ-25 שנה. החוכר מקבל זכויות על הנכס אך הבעלות נשארת בידי מדינת ישראל, קק"ל או רשות הפיתוח.
טאבו
משרד ממשלתי, שם מתנהל רישום נתונים אודות המקרקעין בישראל והזכויות בהם, כמו רישום עסקאות במקרקעין, הערות ואזהרות, עיקולים, משכנתאות וכד'.בלשכות רישום המקרקעין יש אפשרות לקבל מסמך הנקרא "נסח" ובו מידע על נכס מסוים.
מס רכישה
מס המוטל על הרוכש זכות במקרקעין. תוך 30 יום מרכישת הנכס, הרוכש חייב להצהיר על הרכישה למשרד מיסוי מקרקעין האזורי, ואז יקבל שומת מס רכישה שיש לשלמה תוך 14 יום מקבלתה.
משכנתא
הלוואה ארוכת טווח אותה נותן הבנק לרוכש הנכס לצורך מימוש הרכישה. הרוכש משעבד את הנכס לטובת הבנק כבטוחה להלוואה.
רשם מקרקעין
אדם המופקד על לשכת רישום המקרקעין במשרד המשפטים. שם מתבצע ניהול רישום זכויות, בעלות, חכירה ושיעבוד במקרקעין.
שטר מכר
מסמך שמוציא רשם המקרקעין, המעיד על ביצוע העברת נכס מקרקעין מאדם לאדם. על מסמך זה חותמים שני הצדדים בפני פקיד לשכת רישום קרקעות או עורך דין. בשטר המכר מצויינים פרטי זיהוי הנכס המועבר, ופרטי הזיהוי של שני הצדדים לעסקה.
מוסדות התכנון - המועצה הארצית
לתכנון ולבניה היא המוסד התכנוני הבכיר ביותר.
בראש המועצה יושב שר הפנים, או נציגו (בדרך כלל מנכ"ל המשרד),ומנהל מינהל התכנון הוא ממלא מקומו. במועצה 31 חברים המייצגים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים שונים ועוד.
המועצה יוזמת תכניות מתאר ארציות ודנה בהן (הממשלה מאשרת אותן), מאשרת תכניות מתאר מחוזיות מתווה את מדיניות התכנון הארצית ומייעצת לממשלה בסוגיות תכנוניות.
למועצה יש ועדות משנה (ולנת"ע, ועדת משנה לעררים , ולק"ב וועדת משנה לדיור לאומי), וועדות הפועלות לצידה (ות"ל, ולחו"ף, ולקחש"פ). החלטות המועצה הן סופיות למעט דיונים חוזרים במקרים חריגים, או התערבות בתי המשפט. הפרוטוקולים מדיוני המועצה מתפרסמים באתר האינטרנט של משרד הפנים.
לצד המועצה הארצית פועלות מספר וועדות. כל תכנית העוסקת באחד מהנושאים המפורטים בהמשך, חייבת להגיע לדיון גם בוועדה המיועדת לכך, בנוסף לדיונים בוועדה המקומית והמחוזית.
ולנת"ע
Val-na-ta (הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) היא ועדת המשנה העיקרית של המועצה הארצית. בין יתר סמכויותיה, יש לקבל את אישור הולנת"ע לכל בקשה לחרוג מהוראות של תכניות מתאר ארציות או מחוזיות אם אותן תכניות קבעו כי ניתן לחרוג מהוראותיהן בנושא מסוים בהסכמת המועצה הארצית.
ולקחש"פ Val-kah-shap (הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים) תקיים דיון נוסף בכל תכנית שחלה על קרקע חקלאית.
ולחו"ף (הועדה לשמירת הסביבה החופית) תדון בתכניות הנמצאות בתחום רצועת חוף שרוחבה 300 מטר מקו המים, בכל חופי ישראל.
ולק"ב Val-Kav (הועדה להקלות מקווי בניין) תדון בעיקר בחריגות מקווי בניין שנקבעו בתכניות המתאר הארציות לדרכים ולמסילות, בהתאם לסעיפי הגמישות שנקבעו בהן.
ועדות ערר
למועצה הארצית יש וועדת משנה שתדון בעיקר בעררים על החלטות של וועדות מחוזיות. הוועדה מורכבת מחברים במועצה הארצית.
רק רשות מקומית, וועדה מקומית רלבנטית או 3 חברים בוועדה המחוזית הרלבנטית רשאים לדרוש דיון בועדת הערר הארצית, וזאת תוך חודש מפרסום הפרוטוקול של הוועדה המחוזית הדן באותה תכנית. מגיש תכנית או מתנגד לה שהתנגדותו נדחתה רשאים לבקש רשות לערור מיושב הראש של הוועדה המחוזית. בדרך כלל הרשות תינתן רק אם מדובר בנושא עקרוני במיוחד או בעל השלכות ארציות.
הבקשה לערור חייבת להיות מוגשת ליושב הראש תוך 15 יום מפרסום הפרוטוקול.
הועדה לתשתיות לאומיות היא ועדת תכנון ארצית, יעילה וזריזה, הפועלת לצידה של המועצה הארצית ועוסקת רק בנושאים שראש הממשלה, שר הפנים ושר האוצר החליטו שהם תשתיות לאומיות. בראש הועדה יושב נציג שר הפנים, ומכהנים בה נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים ועוד. הות"ל דנה ומביאה לאישור הממשלה תכניות מפורטות לתשתית לאומית (תת"ל), ובדרך כלל מפקחת על ביצוען. היא גם מוציאה היתרי בניה הקשורים למימוש התכנית. מהנדסי הועדות המקומיות שבתחומם חלה התכנית מוזמנים לישיבות בהן היא נידונה.
הדרג המקצועי בות"ל מושתת בעיקר על יועצים שאינם עובדי מדינה. מידע על ישיבות הועדה מתפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים.
מדינת ישראל מחולקת לשישה מחוזות (ירושלים, תל אביב וחיפה, צפון, מרכז ודרום) ובכל אחד מהם יש ועדה מחוזית. בראש הועדה יושב הממונה על המחוז שהוא פקיד בכיר במשרד הפנים, וממלא את מקומו לעיתים מתכנן המחוז. בנוסף ליו"ר מכהנים בוועדה המחוזית 17 חברים המייצגים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות מהמחוז, ארגונים שונים, ועוד.
הועדה המחוזית
יוזמת תכניות מתאר מחוזיות (המועצה הארצית מאשרת אותן), מאשרת את מרבית תכניות המתאר המקומיות והתכניות המפורטות, מתווה את מדיניות התכנון במחוז ומעירה על תכניות ונושאים הנידונים במועצה הארצית. לועדה המחוזית יש ועדות משנה לנושאים שונים.
לצד הועדה המחוזית פועלת לשכת התכנון המחוזית המעניקה לועדה שרותים לוגיסטיים ומקצועיים. לשכת התכנון מנוהלת ע"י מתכנן המחוז.
וד"ל
הועדה לדיור לאומי. בכל מחוז פועלת וועדה מיוחדת שהוקמה ב-2011 על מנת להקל על משבר הדיור הנוכחי, ותפקידה הוא לקדם ביעילות ובמהירות תכניות המציעות מספר גדול של יחידות מגורים. תכנית המוגשת לוד"ל צריכה להיות מפורטת כך שניתן יהיה להוציא מכוחה היתרים, וערוכה ברמה גבוהה (מתכנן המחוז יבדוק כל תכנית שהוגשה לוד"ל כדי לוודא זאת). החוק קובע לוחות זמנים קצרים להליכי אישור תכנית בוד"ל.
תכנית וד"לית רשאית, בתנאים שפורטו בחוק, לסתור גם קביעות של תמ"מ.
ועדת ערר מחוזית
בכל מחוז פועלת ועדת ערר מחוזית, שתדון בעררים שהוגשו לגבי החלטות שקיבלה ועדה מקומית באותו מחוז. בראש הוועדה יושב עורך דין שמונה ע"י שרי הפנים והמשפטים, ולצידו יכהנו 4 חברים (ברפורמה: בערר על החלטה לגבי תכנית בסמכות מקומית: 7 חברים).
שניים מבין חברי הועדה המקומית, המשקיפים בועדה המקומית, חבר בועדה מחוזית; מתכנן המחוז; מגיש התכנית; או מתנגד שהתנגדותו נדחתה רשאים לערור בפני ועדת הערר המחוזית על החלטת ועדה מקומית בדבר אישור או דחיית תכנית. הערר יוגש תוך 15 יום מפרסום החלטת הועדה המקומית. לצד ועדת הערר המחוזית פועלת ועדת ערר לפיצויים והיטלי השבחה, שדנה בעררים לגבי פיצויים והיטלי השבחה.
ועדה מקומית
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה היא מוסד תכנון. הרכבה של ועדה מקומית "רגילה" (להבדיל מועדה מרחבית) הוא מועצת הרשות, ויושב הראש שלה הוא ראש הרשות. לדיוני הוועדה המקומית יוזמנו גם משקיפים שאין להם זכות הצבעה, והחוק קבע מי הם. לוועדה המקומית סמכויות שונות בתחומי התכנון והבנייה, אך בפועל מרבית הנושאים נידונים ב וועדת המשנה שלה וברשות הרישוי. הועדה המקומית במליאתה תדון בנושאים תכנוניים מאד משמעותיים, או בנושא שחבר וועדת המשנה או משקיף דרשו להעלות במליאה. לצד הוועדה פועלת יחידת ההנדסה המקומית ובראשה מהנדס הועדה. יחידת ההנדסה תסייע לוועדה בהיבטים לוגיסטיים ומקצועיים. במדריך זה - בכל מקום שכתוב "ועדה המקומית", הכוונה היא לוועדה המקומית או לועדת המשנה שלה.
ועדה מרחבית
שר הפנים רשאי לקבץ כמה רשויות מקומיות בוועדה מקומית משותפת, שתיקרא ועדה מרחבית, ותהיינה לה כל סמכויות התכנון שיש לועדה מקומית. יושב הראש של הוועדה המרחבית יהיה הממונה על המחוז או נציגו. לצידו יכהנו 7 חברי ועדה שימנה שר הפנים מתוך רשימת נציגי הישובים, בהתאם לגודל האוכלוסייה בכל ישוב. לפחות שניים מתוכם לא יהיו חברי מועצה, ואין למנות לועדה עובדי רשויות. בדרך כלל לוועדה מרחבית לא תהיה וועדת משנה.
בכל היבט אחר ועדה מרחבית היא ועדה מקומית. אם האוכלוסייה באחת מהרשויות השותפות בוועדה המרחבית עולה על 35,000, יהיו בוועדה 17 חברים (נציגי הישובים); היו"ר ייבחר על ידי הוועדה; ותוקם לה וועדת משנה בת שבעה חברים.